פסק-דין בתיק ע"א 3365/05

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ד"ר ד' אבניאלי) מיום 25.9.05 (ת"א 37726/03) שבו קיבל בית המשפט תביעה שהגישה המשיבה מס' 1 (להלן: " המשיבה" או " המבטחת") לשיפוי בגין תשלום ששילמה למבוטחת שלה עקב נזק שנגרם למטען של פולי סויה שייבאה ארצה ושאוחסן בממגורות של המערערת. בית המשפט חייב את המערערת לשלם למשיבה סכום השווה ל-6,500 דולר ארה"ב בצירוף הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד. בית המשפט דחה את תביעת המשיבה נגד המשיבה מס' 2 (להלן: " נמל אשדוד") ואת ההודעה לצד שלישי ששלחה המערערת לנמל אשדוד  וחייב בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד.

1.         רקע

(א)                המשיבה ביטחה מטען של פולי סויה (להלן: " המטען" או "פולי הסויה"") שייבאה מי שהייתה מבוטחתה - חברת טית בית בע"מ (להלן: " המבוטחת"); המטען הגיע לנמל אשדוד ביום 10.6.02. פריקת המטען התמשכה על פני ימים אחדים; חלקים מהמטען הובלו ישירות למבוטחת או ללקוחותיה, וחלקים אחרים ממנו הובלו לאחסון במחסני המערערת. לאחר האחסון הועבר המטען למבוטחת והגיע אליה כשבפולי הסויה נמצאו מעורבבים גם גרעיני תירס, בכמות העולה כדי נזק.

(ב)                המבוטחת דרשה מהמשיבה לשלם לה תגמולי ביטוח בגין הנזק. שמאי מטעם המשיבה מר מנחם קצן בחן את הדברים ומצא שהנזק אירע בזמן שהמטען היה במחסנים של המערערת. המשיבה שילמה אפוא למבוטחת תגמולי ביטוח בגין הנזק למטען בסכום השווה ל-8,000 דולר, ותבעה שיבוב של התשלום מהמערערת ומנמל אשדוד. מלכתחילה תבעה המשיבה גם את המוביל, אך לאחר מכן הגיעה לפשרה עמו; המוביל שילם למשיבה סכום של 1,500 דולר והמשיבה מחקה את התביעה נגדו. הסכום האמור נוכה מסכום התביעה שבה המשיכה המשיבה נגד המערערת ונגד נמל אשדוד.

(ג)                  המערערת ונמל אשדוד הכחישו את אחריותן לנזק, והמערערת שלחה לנמל אשדוד הודעה לצד שלישי (מלכתחילה שלחה המערערת הודעה לצד שלישי גם לחברה שהשגיחה על הפריקה אך בסופו של דבר מחקה את ההודעה נגדה).

(ד)                המערערת גרסה שאין היא אחראית לנזק ושחלקו של המטען שהגיע אליה כבר היה מעורב בגרעיני תירס, שהתערבבו באוניה או בזמן הפריקה בנמל. נמל אשדוד גרס שהאחריות לנזק חלה על המערערת בלבד, וב"כ המשיבה הסכים לכך בסיכומיו בבית משפט קמא.

(ה)                המשיבה סמכה ראיותיה בעיקר על חוות דעתו ועדותו של השמאי מטעמה מר קצן, על דו"ח של ג'סקו, חברה כללית להשגחה בע"מ (להלן: " ג'סקו") היא החברה שהשגיחה על הפריקה, שהוגש בהסכמת הצדדים, ללא חקירה של עורכו מר ציון מלכה, ועל עדותו של מר ברגר - המנהל הכללי של המבוטחת. המערערת הסתמכה בעיקר על עדותו של מנהלה מר נתן מרכס ועל מסמכים שבכתב. מטעם נמל אשדוד העיד מנהל העבודה מר אברהם ברלינסקי.

2.         פסק דינו של בית משפט קמא

(א)        בית המשפט סקר את השתלשלות הדברים ואת טענות הצדדים, עמד על הראיות והעדויות שבאו לפניו והזכיר גם את אלו שלא באו, ובחן תחילה את שאלת אחריותה של המערערת. בית המשפט מצא שגם אם התערבבו גרעיני תירס במטען, בזמן פריקתו בנמל, הרי ש" לא נמצאו תימוכין לטענת ב"כ הממגורות, כי בכמות משמעותית עסקינן, ולא בכמות זניחה ..." (עמ' 6 שורות 13-12).

(ב)        בית המשפט הוסיף ועמד על הראיות שהביאה המערערת כדי להוכיח שהמטען הגיע אליה כשהוא ניזוק, ובמיוחד על עדותו של מר מרכס, שהעיד בעיקר על נוהלי העבודה אצל המערערת ועל המערכות האוטומטיות המשמשות אותה לאיחסון מטענים. בית המשפט מצא שמר מרכס העיד על נוהלי עבודה ולא נכח בעת קבלת המטען בממגורות, וכי האחראי לנקיון המחסנים של המשיבה לא העיד כלל. לפיכך ועל יסוד הנסיבות האחרות שמנה מצא בית המשפט שהמשיבה הרימה את הנטל והוכיחה שהנזק אירע בעת שהמטען היה ברשות המערערת וזו אחראית לנזק כשומרת שכר.

(ג)         לאחר מכן דן בית המשפט בשאלת שיעור הנזק ומצא שהמשיבה הוכיחה את סכום הנזק בעדותו של המומחה מטעמה מר קצן, בעוד שהמערערת לא זימנה לעדות את השמאי מטעמה, מר סגיב, שפעל בצוותא חדא עם מר קצן והיה שותף למסקנותיו. בית המשפט  תהה על המערערת שמחקה את תביעתה נגד ג'סקו. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את אומדן הנזק לפי חוות דעתו של מר קצן וכפי ששילמה המערערת למבוטחתה וחייב את המערערת לשלם למשיבה סכום השווה ל 6,500 דולר בצירוף ריבית כחוק, הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד.  כמו כן דחה בית המשפט את התביעה נגד נמל אשדוד ואת ההודעה לצד שלישי ששלחה המערערת לרשות וחייב בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד.

3.         הטענות בערעור

המערערת הסתפקה בערעור על קבלת התביעה ולא ערערה על דחיית ההודעה לצד שלישי ששלחה לרשות.

אלו טענות המערערת:

(א)                המטען הגיע לממגורות כשגרעיני תירס מעורבבים בו. ראיות לכך נמצאו  במכתב התראה ששלח מר מרכס לסוכנת האוניה ביום 12.6.02, מייד כשהגיע המטען לממגורות ובטרם אוחסן במחסניהן (מוצג ד' למוצגי המערערת).

(ב)                דו"ח נתוני השקילה של המערערת (מוצג ז' למוצגי המערערת) לגבי משקל התירס ומשקל הסויה מלמד שהמטען נכנס למחסני המערערת כשהוא כבר מעורבב בתירס.

(ג)                  הסטנדרט האמריקאי לפולי סויה שאותו הציגה המערערת בבית משפט קמא מגדיר מטען סויה תקין כמכיל חומר זר בשיעור של עד 2%. בענייננו נמצא ערבוב בשיעור של 1.14%, ומכך עולה שלמבוטחת כלל לא נגרם נזק, שכן המטען עומד בסטנדרט.

(ד)                בית משפט קמא טעה כשקבע שהעד היחיד מטעם ממגורות אשדוד, מר נתן מרכס, לא נכח במקום בעת קרות האירועים נשוא התביעה (עמ' 6 שורות 17-19 לפסק-הדין), אדרבא, הראיות מלמדות שהעד נכח במקום בזמן אמת והוא היה העד היחיד מכל העדים שאכן נכח בעת קרות האירועים (עיקרי הטיעון ס' 14-12). 

(ה)                חוות דעתו ועדותו של מר קצן אינן קבילות ואין להתבסס עליהן באומדן נזקיה של המשיבה, מנימוקים אלו: